|
איך קבעו גבולות מגרשים בארץ?
חלק גדול מאוד של גבולות המגרשים בארץ נקבעו עוד בזמן המנדט הטורקי. אז השיטה לקביעת גבולות המגרש הייתה פשוטה ביותר. הקונה היה מסמן ביחד עם המוכר את גבולות המגרש בערמות של אבנים. אחר כך כל השכנים מסביב היו חותמים שאין להם טענות והם מסכימים עם הקווים כמו שהם סומנו. בסוף היה בא מוכתר הכפר וחותם על שטר הקניה. רוב האדמות בתחילת המאה העשרים נרכשו בצורה כזאת.
מתי הופיע לראשונה מעמד של מודד מוסמך?
כאשר באו האנגלים, הם ניסו לשפר את שיטת רישום האדמות. תחת המנדט הבריטי נעשו מפות מדידה טופוגרפיות מסודרות ברוב חלקי הארץ. גם מעמד המקצועי של מודד מוסמך הוסדר בתקנות. מי שרוצה לעבוד בתור מודד מוסמך, היה חייב לעבור בחינות מקצועיות ולהוכיח שהוא ידע להשתמש בכלים של מדידות הנדסיות.
מתי גבול מגרש הופך להיות סופי?
דיוק מדידות הנדסיות עוד לא היה גבוהה במיוחד. את רוב הוויכוחים על מיקום מדויק של גבולות מגרשים השאירו לשכנים לסדר ביניהם. הגבולות של מגרשים סומנו בגדרות מאבנים. הכלל לפתרון סכסוכים נשאר עוד מהטורקים. אם הגדר או סימוני גבול נשארו במקומם שבע שנים, אף אחד לא יכול להעלות יותר טענות, הגבול הוא סופי.
מתי החלו מדידות הנדסיות בעזרת אותות לוונים?
אחרי קום המדינה, הבעיות היו רבות, הבניה הייתה רחבה וכוח אדם מקצועי היה דל. המגרשים סומנו אומנם בהסכמה, אבל אף אחד כבר לא טרח לבנות ביניהם גדרות מאבנים. מודד מוסמך היה לעיתים לפוסק האחרון בעניין הגבולות.
כך זה נמשך עד תחילת שנות השמונים בערך, כאשר כל הענף של מדידות הנדסיות והכנת מפות טופוגרפיות עבר מהפכה טכנולוגית. עם תחילת השימוש באותות לוונים לצורך מדידות גאודטיות, אפשר היה לראשונה לקבוע מיקום של כל נקודה עם דיוק גבוהה בהרבה מזה שהיה מקובל קודם. פתאום נתגלו טעיות רבות ברישום הגבולות. חלקן קיימות עד היום, מכוון שלא היה שווה להתחיל בשינוים גורפים במפות הישנות.
הצורך במפות מדידה טופוגרפיות מדויקות
הבעיה כמובן חריפה הרבה יותר באזורים צפופי אכלוסיה. שם מחירי קרקע המריאו לשחקים ומחיר של הזזת גבול במטרים היה יכול להסתיים במאות אלפי שקלים. מה קורה כאשר אתה מגלה שחלק מהמגרש שלך שייך למעשה לשכן? מה אם השכן השתלת על האדמות שלך? איך תוכיח איפה עובר הגבול?
הפקולטה להנדסה גאודטית בטכניון מכינה כבר עשרות שנים מהנדסים אשר מסוגלים לבצע מדידות טופוגרפיות עם מכשור מדעי חדש אשר מסוגל להגיע לדיוק הרבה יותר גבוהה מהמכשירים הקודמים.
מודד מוסמך, שהוא גם מהנדס גאודטי
גאודזיה היא מדע מדויק העוסק במיפוי ובמיקום נקודות על פני האדמה, בים, באוויר ובחלל. למקצוע הגאודזיה השלכות על כל תחומי החיים בישראל, אבל בעיקר על פיתוח תשתיות ובניה של פרויקטים גדולים. רישומם של בוגרי טכניון ניכר בשנים האחרונות בתכנון, בביצוע ובניהול פרויקטים של בניה ברמות שונות בארץ ובעולם.
הגאודזיה המודרנית היא תחום מתקדם המבוסס על ההתפתחויות החדישות ביותר של המדעים המדויקים, ומתבסס על טכנולוגיות עתירות מדע. במסגרת זו נכללים: מערכות לעיבוד תמונות, תחנות עבודה לגרפיקה ממוחשבת (דו-ממדיות ותלת-ממדיות), מערכות בסיסי נתונים מורכבות (מערכות מידע גאוגרפיות - GIS), לוויינים גאודטיים לצורכי מיפוי ומדידות, תוויינים (plotters), סורקים ועוד.
מה צריך לדעת מודד מוסמך?
ברור שעל מנת להפיק מירב תועלת מכל ההתפתחויות האלה דרושה השכלה רחבה. אי אפשר להשוות בוגר טכניון עם מודד אחר, אשר עבר כמה קורסים ולמד להפעיל ציוד ממוחשב.
מודד מוסמך, שהוא גם מהנדס גאודטי, למד בין היתר איך להפעיל ולבצע:
- · מערכות מידע גאוגרפיות (GIS) - הקמה וניהול של בסיסי נתונים הכוללים את התכסית והתבליט של השטח וגם את התשתית הקרקעית.
- · פוטוגרמטריה וחישה מרחוק - טיפול בתצלומי אוויר ספרתיים ובהדמיות ("תמונות") לוויין לצורכי מיפוי ופענוח, תוך שימוש במערכות מחשב "נבונות".
- · כרטוגרפיה תמוכת מחשב - עריכה ושרטוט מפות באמצעות מחשבים וציוד אוטומטי.
- · מדידות הנדסיות וטופוגרפיות - כבסיס לתכנון והקמת פרויקטים הנדסיים.
- · קדסטר ורישום מקרקעין - מדידות לצורכי חלוקת שטח לחלקות (מגרשים) ורישום הבעלות במשרד רשם המקרקעין (טאבו).
- · גאודזיה לוויינית - מדידות באמצעות לוויינים (GPS) למטרות הנדסיות, מיפוי, וכבסיס לרשתות בקרה ופיתוח תשתית מדויקת בהיקף ארצי.
כמה מהדדסים גאודטים צריכים היום בארץ?
בישראל יש היום כ500- גאודטיים פעילים, כמחציתם במגזר הציבורי.
השוואת מספר הגאודטיים בישראל למספר הגאודטיים בארצות מתוקנות אחרות (למשל מדינות אירופה), מצביעה על מחסור ניכר של גאודטיים בישראל. יחסית לגודל האוכלוסייה היו צריכים להיות בארץ 1000-1500 גאודטיים. כוח כזה היה משפר בצורה משמעותית את הרמה הכללית של מדידות הנדסיות בארץ.
|
